ראשן לייף
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת תחביר.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת תחביר. | |
 | |
| גיליון נובמבר-דצמבר 2020 | |
| תדירות | דו־ירחון |
|---|---|
| בעלים | Russian Information Services |
| עורך ראשי | פול א. ריצ'רדסון ומריה אנטונובה |
| תאריכי הופעה | אוקטובר 1956 – הווה (כ־68 שנים) |
| שפה | אנגלית |
| מדינה | ארצות הברית |
| ISSN | 1066-999X |
| http://www.russianlife.net/ | |
  | |
ראשן לייף (באנגלית: Russian Life), בעבר נקרא: ברית המועצות (The USSR) וחיים סובייטיים (Soviet Life). הוא כתב עת המתפרסם אחת לחודשיים מאז 1956 (בתקופת ברית המועצות הפרסם בתדירות חודשית). הוא כולל 64 עמודים, עוסק בתרבות הרוסית. נכתב ונערך על ידי פרילנסרים ואנשי מקצוע אמריקאים ורוסים. בעברו הרחוק שימש כ"תעמולה מנומסת", כלי של הממשלה הסובייטית והרוסית. מאז 1995 נמצא בבעלות פרטית ויוצא לאור על ידי חברה אמריקנית.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1956, כתב עת חדש באנגלית, "ברית המועצות" הופיע בקיוסקי העיתונים בערים מרכזיות בארצות הברית. בהתחשב בסנטימט האנטי-סובייטי ששרר בארצות הברית באותה תקופה, היה זה חשוד שכתב עת יפורסם תחת שם כזה. כתב העת נערך על ידי אנוור ממדוב, פוליגלוט שנולד בבאקו, אשר היה אחד הדיפלומטים הסובייטים הצעירים ביותר כאשר מונה להיות מזכיר העיתונות של השגרירות הסובייטית באיטליה ב-1943.[2][3][4]
באותו זמן, בקיוסקים במוסקבה, לנינגרד וקייב וערים סובייטיות אחרות, הופיע כתב העת "אמריקה" שהתפרסם בפעם השנייה. אמריקה הושק ב-1944 אך בסוף שנות ה-40 מחלקת המדינה האמריקנית החלה לחשוב ששידורי רדיו "קול ארצות הברית" יהיו כלי תעמולה אפקטיבי יותר, וב-1952 פרסום כתב העת אמריקה נעצר.[5] עם זאת, ב-1956 הממשלות הסובייטיות והאמריקאיות הסכימו "להחליף" כתבי עת וכתב העת אמריקה פורסם שוב במקביל לפרסום כתב העת ברית המועצות בארצות הברית.
לאחר כמה שנים, ברית המועצות שינתה את שמו של כתב העת לסובייט לייף. למרות שכתב העת אף פעם לא היווה כלי תעמולה פר אקסלנס, סובייט לייף כן תמך בקו הממשלתי הכללי. אך עם זאת, כתב העת חיפש להציג פרספקטיבה מודעת של התרבות הרוסית, ההיסטוריה, גילויים מדעיים, והעמים השונים שמאכלסים את ברית המועצות.
תחת התנאים של ההסכם הבין־הממשלתי שבעקבותיו הותר פרסום כתב העת, וכתב העת הנגדי אמריקה, מספר המנויים הוגבל עבור שני כתבי העת, לכ-30,000 מנויים.
במהלך סוף שנות ה-80, בגלל הרפורמות הפוליטיות והכלכליות שהתרחשו בברית המועצות, גבר העניין בכתב העת, ותפוצתו גדלה ליותר מ-50,000 קוראים.
בדצמבר 1991, ברית המועצות התפרקה, וכתוצאה מכך, הממשלה הרוסית לא הצליחה למצוא מקור מימון עבור ההדפסה של סובייט לייף. הגיליון האחרון של כתב העת פורסם בדצמבר 1991.
רק שנה אחת מאוחר יותר, בתחילת 1993, באמצעות הסכם בין רי"א נובוסטי (סוכנות העיתונות הממשלתית) ודפוס ריץ' פרונטיר, "סובייט לייף" נולד מחדש כ"ראשן לייף". כתב העת הפך להיות דו־ירחון במקום מתכונתו הקודמת שהייתה ירחון. בשנת 1995 הזכויות נמכרו לחברה אמריקאית. בשנת 2022 על דפי הירחון פורסם גינוי לפלישת רוסיה לאוקראינה[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ראשן לייף (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Our History". Russian Life (באנגלית). נבדק ב-2020-11-26.
- ^ "Я не совершал больших подвигов" ("I did no great feats"), interview with Enver Nazimovich Mamedov. "Broadcasting. Телевидение и радиовещание", No. 4, 2005 (ברוסית)
- ^ Энвер Мамедов: война и наша Победа - самые значимые для меня события. Сюжет: 85 лет легендарному журналисту Энверу Мамедову (Enver Mamedov: "The war and our Victory are the most important events in life". Topic: 85th birthday of the legendary journalist Enver Mamedov)
- ^ Museum of Radio and Television (ברוסית)
- ^ Walter L. Hixson: Parting the Curtain: Propaganda, Culture, and the Cold War, 1945-1961 (McMillan 1997), pp. 32, 117
- ^ https://russianlife.com/the-russia-file/an-appalling-illegal-act/